<h1>ארחות חיים הלכ' סדר תפלת ר"ה סימן ג'</h1>
<h2>דף לה.</h2>
ואחר תפלת ערבית אומר קדיש ואחר מקדש על הכוס כמו בשאר ימים טובים ובמקום מועדים לשמחה אומר את יום הזכרון הזה וחותם ודברך אמת וכבר כתבנו למעלה דעת ה"ר נתן על זה. וכדרך שמקדש בראשון מקדש בשני. והר"מ נ"ע היה רגיל להמתין יין חדש עד ליל שניה לאפוקי נפשיה מפלוגתא כי יש גדולים שאומרים שאין אומרים זמן בליל שני וכן כתב הר"ף ז"ל שהוא עיקר לאפוקי נפשיה מאותם שאומרים שאין לומר זמן בליל שני של ר"ה ונותנים טעם לדבריהם משום דקדושה אחת הן והוי כיומא אריכתא ולא דמי לשני ימים טובים של גליות דשתי קדושות הן מיהו רש"י מצא בתשובות דמחזור דויטרי שיש לומר זמן ביום טוב שני של ראש השנה דמאי אמרת קדושה אחת אריכתא היא הנותנת שהרי אימת הוי קדושה אחד אם באו עדים מן המנחה ולמעלה כדאיתא בר"ה ואז הוי יום שני עיקר כדאמרינן לא היו מקבלין עדות לאחר המנחה ואע"ג דהשתא לאחר חרבן הוי יום ראשון עיקר כדאמרינן משחרב בית המקדש התקין ריב"ז שיהיו מקבלין עדו' וכו' מ"מ מה שאנו נוהגין קדושה א' היינו מחמת תקנה ראשונה שהתקינו שלא יהיו מקבלין עדות מן המנחה ולמעלה עכ"ל ומנהגנו בכל אלה הארצות לאמרו ביום שני בין בקדוש בין בתקיעה.
